״דור צעיר מתוסכל ומפוחד גדל היום ברחבי העולם המערבי והוא עלול להתפרץ ללא שליטה, אם לא יכינו אותו למשברים החברתיים והכלכליים שעמם הוא עומד להתמודד. המשימה החשובה ביותר של החינוך במאה העשרים ואחת אינה הצלחה במבחנים הבינלאומיים, הצטיינות במדעים או רכישת ידע וטכנולוגיות מתקדמות, אלא הכנת אנשים צעירים לעולם שהסיפוקים בו יהיו שונים מאלו של הדורות הקודמים. גם במובן זה, כמו במובנים רבים אחרים, מחנכים ומורים הם דמויות הראויות לחיקוי ובשל כך בשלים להוביל מהלכים חברתיים המצויים מעבר לגבולות בית הספר. אם נשכיל להבין את השינויים שאנו מתמודדים עמם, היכן נכשלנו והיכן הצלחנו – אולי העשורים הבאים יעמידו את המחנכים במרכז הזירה ויחזירו לחינוך, ולנו, מעט מהכבוד האנושי שאבד לנו.״

​

פרופ׳ יולי תמיר, מתוך ״מי מפחד משיוויון״